איורים אינטראקטיביים להבנת מהלך גרמי השמיים, כתוסף לאפליקציית אוצריא.
התוסף כולל שמונה איורים:
- מופעי הירח — מערכת שמש–ארץ–ירח במבט-על, עם תצוגת הירח כפי שנראה מכדור הארץ ואחוז ההארה לאורך חודש הלבנה. כפתורי קפיצה לרגעי המחזור: קיבוץ (מולד), ניגוד (ירח במילואו), ו׳ וי״ח שעות מן המולד — כ״ד השעות שאין הלבנה נראית בהן שסביב הקיבוץ, כמבואר בר״ה כ׳ ע״ב ("עשרים וארבעה שעי מכסי סיהרא"), שש מהן שלאחר המולד לבני ארץ ישראל ושמונה עשרה לבני בבל — וג׳ וז׳ ימים מן המולד, תחילת זמן ברכת הלבנה למנהג אשכנז ולמנהג ספרד. מקום הצפייה נבחר מרשימת מקומות (ובהם נהרדעא — עירו של שמואל ומרכז ישיבות בבל — לצד ירושלים, לייקווד ושאר הערים) או במותאם אישית, והוא קובע את חלון "הירח בשמים", את כיוון הירח וגובהו, ואת זמני זריחתו ושקיעתו — בשעון האזרחי של אותו מקום. כל הרגעים לפי המולדות האמיתיים — הקיבוצים האסטרונומיים עצמם, שאורך החודש שביניהם נע בין כ-29.27 לכ-29.83 ימים; המולד הממוצע של הלוח מוצג בחלונית חישוב המולדות שבלשונית הלוח העברי, לצד האמיתי.
- מהלך השמש (שנת חמה) — כדור השמיים מנקודת מבט הצופה: הסיבוב היומי של השמש, נדידת המסלול לאורך השנה, ארבע התקופות (ניסן/תמוז/תשרי/טבת), ועומק השמש בחצות הלילה בכל עונה. כולל סיבוב אופקי של המבט ומעבר ל"עכשיו". בפאנל — איור עזר "מדוע מסלול השמש נודד בין קיץ לחורף?": הארץ במסלולה סביב השמש עם ציר הסיבוב הנטוי (23.44°) שכיוונו קבוע בחלל, נעה עם היום שבאיור ומראה מעל איזה קו רוחב השמש עומדת בכל תקופה; קצות הציר מסומנים צ/ד והקו הניצב להם הוא קו המשווה.
- כוכבי הלכת — מיקום כל כוכבי הלכת בכיפת השמיים לפי תאריך, שעה ומיקום הצופה.
- גלגל המזלות — מיקומי השמש, הירח וכוכבי הלכת על גלגל שנים-עשר המזלות (אורך מלקה גאוצנטרי), עם תאריך לועזי ועברי, וקו האופק עם המזל העולה ואמצע הרקיע — להמחשת עליית המזלות והתחלפותם ביממה. בנוסף למבט-העל — מבט הצופה: רצועת המזלות נטויה על פני הרקיע מעל האופק, עם קו המשווה השמימי להשוואה, הדגשת המזל שהשמש בו וסימון המזל העולה; גרירה מסובבת את המבט (מזרח/צד), והפעלה ב"שעות" מראה את המזלות עולים מן המזרח והשמש נישאת עמם. כפתורי ארבע התקופות (הרגע שבו אורך השמש 0°/90°/180°/270°, מחושב אסטרונומית לשנת התאריך המוצג) מראים את מקום השמש שברצועה בכל תקופה — בתמוז בקצה הצפוני, בטבת בדרומי, ובניסן ותשרי על משווה השמים; ובפאנל מבוארים שני הדברים התמוהים במבט הצופה — למה הרצועה נוטה תמיד לדרום (גובה הקוטב השמימי כקו הרוחב), ולמה התנועה נראית מעוקלת (סיבוב סביב הציר הנטוי, ועוד היטל כיפת הרקיע על שטח שטוח).
- שרי השעות — לוח שבעת כוכבי הלכת המשמשים בשעות היממה (שצ״ם חנכ״ל), שר השעה ושר היום לפי שעות זמניות במקום הנבחר, וארבע התקופות של תקופת שמואל עם השר של כל תקופה (עירובין נ״ו ע״א ורש״י שם בשם ר׳ שבתי דונולו).
- קו התאריך — גלובוס גדול ובו ארבעת הקווים: קו זמן יקום מתואם (גריניץ'), קו התאריך שיטת החזון איש (90° מזרחית לירושלים; על הים הקו יורד ישר, וביבשות אסיה ואוסטרליה נוטה מזרחה אל סוף היבשת — וקווי החוף נגזרו ממפת הגלובוס עצמה, בזיהוי גוש היבשה המחובר ובעקיבה אחר גבולו, כך שהקו חובק בדיוק את החוף הנראה ואיים שאינם מחוברים נשארים מחוצה לו), קו התאריך שיטת הגרי"מ טוקצינסקי (180° מירושלים), וקו התאריך שבהסכמי אומות העולם (180° מגריניץ'). קו האורך של ירושלים מסומן בקו ירוק מקווקו — ממנו נמדדים שני קווי התאריך שבמחלוקת. כולל רשת קווי אורך ורוחב בכל 15 מעלות עם הסבר ש-15 מעלות הן שעה, הארת יום/לילה לפי השעה, ולוח "מקומות שהנדון משליך עליהם" (טוקיו, וולינגטון, הונולולו) המציג את היום והשעה בכל מקום לפי שלוש השיטות.
- ליקויי המאורות — שלוש תצוגות: ליקוי לבנה (מעבר הירח בצל הארץ — אומברה ופנומברה — לצד מראה הירח מן הארץ, עם אחוז הכיסוי והאדמת הירח בשיא), ליקוי חמה (מערך שמש·ירח·ארץ עם חרוטי הצל, מראה השמש המתכסה לצופה על רקע שמיים מתכהים, ומתג מרחק הירח הממחיש ליקוי טבעתי מול מלא), ומסלול הליקוי על הגלובוס — הכהיית פני הכדור לפי אחוז כיסוי השמש בכל מקום, כתם הליקוי המלא, והקו המתקדם ממערב למזרח. כולל בורר לכל ליקויי המאה (2001–2100).
- מערכת תלת-מימד — תצוגת שמש·ארץ·ירח תלת-מימדית מסונכרנת, עם מבט הליוצנטרי/גאוצנטרי מתחלף, כוכבי הלכת, וליקויי חמה ולבנה. המופע של הירח וקו היום/לילה נוצרים מהתאורה האמיתית של השמש. חרוט צל הארץ (אומברה ופנומברה) וחרוט צל הירח מוצגים בשני המבטים: ירח הנכנס לצל הארץ מוחשך ומאדים בקשת הצל האמיתית לפי גאומטריית הליקוי, וקדקוד צל הירח הפוגע בכדור הארץ הוא ליקוי החמה. ניווט קדימה ואחורה בין ליקויי הלבנה ובין ליקויי החמה, כל סוג בנפרד.
- בלשונית הלוח העברי: ממיר שעה יממתית ⇄ שעה אזרחית — שעות וחלקים (תתר״פ לשעה) מומרים לתאריך עברי ושעה בשעון ישראל ולהפך, לפי ארבע השיטות במניין שעות היממה: שתי שיטות התוס׳ בעירובין נ״ו (זמניות/שוות משקיעה), והלבוש סי׳ תכ״ח כפירוש הגרי״מ טוקצינסקי (חצות אמיתי) וכפירוש הגר״י מרצבך (חצות ממוצע — תחילת היממה 17:39).
- רקע בהיר/כהה לאיורים, בנוסף לאימוץ אוטומטי של ערכת הנושא של אוצריא.
- כפתורי "היום" / "עכשיו" המעבירים את הירח והשמש למצב הנוכחי.
- באיור מהלך השמש: השעון הוא השעון האזרחי במקום הנבחר (כולל שעון קיץ, קו האורך המקומי ומשוואת הזמן), לצד השעה השמשית, זמני הזריחה והשקיעה, ונטיית השמש מקו המשווה וממקום הצופה. כפתורי חצות היום/הלילה מכוונים לחצות האמיתי (השמשי). מדרום לקו המשווה העונות מוצגות הפוכות (תמוז=חורף, טבת=קיץ).
- הזמנים המוצגים בכל האיורים הם להמחשה בלבד ואינם מדויקים דיים לשימוש הלכתי.
- תצוגה תלת-מימדית אינטראקטיבית (גרירה לסיבוב, גלגלת לזום).
- חישובים אסטרונומיים מדויקים באמצעות Astronomy Engine; רינדור תלת-מימד באמצעות three.js.
- פועל אופליין לחלוטין — כל הנכסים מוטמעים, ללא תלות ברשת (שליחת דיווח למפתח נעשית דרך אוצריא ודורשת חיבור).
- שורת דיווח בתחתית העמוד — שליחת תקלה, קריסה, טעות בתוכן או הצעה אל מפתח התוסף דרך אתר אוצריא, עם אישור המשתמש לפני השליחה.
הורידו את קובץ .otzplugin מעמוד ה-Releases, ובאוצריא:
כלים → 🧩 תוספים → ⊕ התקן תוסף חדש, ובחרו את הקובץ.
otzaria pack-plugin .או מקוד המקור של אוצריא:
dart run tool/plugins/package_plugin.dart <path-to-this-folder>איורים חינוכיים לקהילת אוצריא.